ולפעמים
אותה תחושה חוזרת
אותה הציפיה לגשם הכבד
לשערך הלח ולשפתיך
שלחשו לי: אין מה לאבד אותו תקליט חוזרת שוב לשמוע
אבל הנעימה נשמעת לי זרה
איני מוצאת בי שוב את המרגוע
ולא מוצאת בי את הסערה ואתה אז נוגע חרש בלבבי
כמו המוסיקה על פני המים באביב
ואותה נעימה ענוגה וחמה
מלטפת את לילותי
מלטפת, אוספת, עוטפת
ואין זה די ולפעמים פתאום אני יודעת
הסערה לנצח לא תשוב יותר
ושערך הלח עכשיו נוגע
עכשיו רוגע על צוואר אחר הלילה קר, הרוח לא נרגעת
על הזגוגית אורות העיר מטפטפים
ואצבעי אז בשימשה נוגעת
עוברת על פניך היפים ואתה אז נוגע חרש בלבבי
כמו המוסיקה על פני המים באביב
ואותה נעימה ענוגה וחמה
מלטפת את לילותי
מלטפת, אוספת, עוטפת
ואין זה די.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©