הזמן עומד, הבית ריק
אין איש כאן מלבדי
בחוץ גשום, חלון חורק
מפריע את שנתי. על הכיסא קרוב לקיר
נשאר ממך רק האויר. מוכר זה לא מוכר
אסור הופך מותר. הראש כבד, צפוף רועש
פתאום רואה פנים
אתה לוחש, בקול יבש
כבי אותי בפנים. על הכיסא קרוב לקיר
נשאר ממך רק האויר. מוכר זה לא מוכר
אסור הופך מותר. הזמן עומד, בחדר קר
וחושך משחק.
שעון הקיר שנעצר
מתחיל שוב לתקתק. על הכיסא קרוב לקיר
נשאר ממך רק האויר. מוכר זה לא מוכר
אסור הופך מותר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©