וכבר עבר די זמן מאז שהיינו פה,
שים לב איך משהו פה השתנה.
שינו את הבמה,
אתה זוכר איך חיינו פה,
בין שיר לשיר בין דמעה למנגינה.
כתבתי למישהו מכתב,
צירפתי צילום דהוי,
שנינו אוחזים נערה, נאחזים במשהו.
בעיר הזאת יש אלף נערות, אולי,
רק אני גר לבד, עם כלב ששומר עלי. וכבר עבר די זמן, מאז הצילום ההוא,
התחתנתי בינתיים, למה אתה לא עובר?
האהבה היא משהו, לפעמים היא עוד טעות,
על המלחמה אני לא רוצה לדבר.
כתבתי למישהי מכתב,
מכתב אבוד בלי כתובת,
על השולחן נותרה פתקה של אהבה.
כתבתי לה: אני אוהב אותך, אוהב עד מוות,
אני אוהב אותך עד אהבה. תשב, תשב, ניסע להופעה שנית,
נשכח מאיפה באנו.
חושב, חושב, מסע כזה לעננים,
ודאי יועיל גם לנו. אנחנו כמו שירים מתנהלים בקצב,
ראינו אנשים בוכים בעצב,
דיברנו כבר אלפי מילים ברצף,
אז מה רצינו להגיד בעצם? שכבר עבר די זמן,
הזמן האמיתי לא מוביל אותי לשום מקום.
אני חושב על הורי, שעשו אותי,
על ילדי שעשיתי עד היום.
כן, כבר עבר די זמן, הקיץ שוב מתחיל,
מסיר את הבגדים נהיה לי קל.
העשב מתייבש, נחש בעשבים
לוחש ומתכחש לעוד קרבן. אנחנו כמו שירים מתנהלים בקצב,
ראינו אנשים בוכים בעצב,
דיברנו כבר אלפי מילים ברצף,
אז מה רצינו להגיד בעצם? שכבר עבר די זמן, מאז שהיינו פה,
שים לב איך משהו פה השתנה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©