שנה ועוד שנה נסגרות בקופסאות
עם כותרות "שביר" ו"יכול היה להיות" לומדת לוותר, לומדת שוב ללכת
והיא, שכבר למדה, מחייכת. ולא רואים עליי מה שאני עוברת
חזקה בין הרגעים בהם אני נשברת מה יגידו השכנים?
מה יגידו ההורים?
מה יגידו חברים?
מה הם יגידו? מה יגידו המורים?
מה יגידו הזרים
בחדרי חדרים?
שיגידו. גילינו שאפשר, כשהרעש משתתק
לפרק את שנותר מבלי להתפרק
להפוך את היוצרות,לנהל את הפחד
היום זה סוג אחר של יחד יודעת שיהיו הרבה קולות סביבי
אך רק קול אחד חשוב וזה הקול שלי מה יגידו השכנים. אפילו שעכשיו כל כך כואב בינינו
הפעם עשינו בשבילנו ולא רואים עליי מה שאני עוברת
חזקה בין הרגעים בהם אני נשברת מה יגידו השכנים.שיגידו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©