מילים לשיר מבצע הנשר – יענקל'ה רוטבליט

יום שרב כבד בישר אביב מגיע
כבר לא כל כך אדמון אפילו קצת מקריח
כל היום כולו על משכבו הסריח
דוד המלך קם בזעם ושאג:
"תכינו כוס קפה והגישו על הגג!"
תפס גלימת מלכות אחת זרוקה והתעטף בה
אי שם יש מלחמה שהוא לא משתתף בה -
צבא עסוק זה טוב. הוא חשב על החומה
האם יש באמבטיה שם אשה עירומה?
הוא קרא לאיש הבטחון אליו לגשת
ולחש לו בעל פה את פקודת מבצע הנשר. אי שמה על הגג יושבת לה בת שבע
שאמבטיות על הגג היו אצלה לטבע
טובת מראה מאוד היא ובעלה בקבע -
כן אוריה החיתי, איש חיל המצב
כמעט לא בא הביתה מן התפקיד בקו.
פתאום היא מתבלבלת אבל, אינה נבהלת -
שנראה לה שנראה לה על הגג ממול המלך.
אט אט מן האמבט היא קמה ויצאה -
לאוריה יש אף נשרי. היא זכרה בהפתעה.
ראה או לא ראה? בת שבע לא יודעת
באור האחרון של השמש השוקעת. לילה די שקט עובר על כוחותינו
כמה חיצים נורים אין נפגעים בצידנו
לילה די סוער עובר לו על מלכנו
אל נתן הנביא הגיע לחישה:
כי שוב הביא המלך בחדריו אישה.
מנחה כיד המלך הבטיח שיתן לה.
ויש אומרים אפילו שבכינור ניגן לה.
אי שמה בחזית אוריה החיתי
מקיץ לפתע משנתו קורא אשתי אשתי!
חלום מוזר חלם חלום שאין לו פשר
אשה רוחצת על הגג ובשמיים נשר. קצת עצבנית בבית לא יכולה לשבת
לבד בחדריה בת שבע מסתובבת
שלחה דבר למלך: "בטני עלי כואבת"
ואוריה אויה. עוד לא יודע מה.
יושב רועד ביצים מול פני המלחמה.
חושב על התקרית, אתמול מול בור המים -
שלושה חטפו חיצים אחד הלכה לו עין.
העסק אז כולו יוצא לו מן האף
למעלה בשמיים ציפור של טרף עף -
ומישהו קורא: "היי הביטו על הנשר!"
ואז מגיע רץ נושף מחיל הקשר. באוהל המטה, גבו נשען על שלח
יושב ומהרהר יואב, הוא שר האלף,
מה קשרים יש לחיתי שם בארמון המלך?
"אני?" מלא תמיהה מביע אוריה
"אתה יוצא הביתה" מודיע בן צרויה
"תמסור שם דו"ח על המצב בחזיתות האלה -
הנה הצו חתום הוא בחותם המלך"
ואוריה בלב עליז כי אין בו עוד היסוס
עד שמחלקת רכב תרתום לו את הסוס
אוסף פרישות שלום בין חבריו לנשק
מבטיח" "אצלצל או אשתדל לגשת." יום שרב נוסף אל סיומו מגיע
רוח מן הים בעיר חיים מפיח
אפילו הכינור את דוד כבר לא מרגיע
דיווחו מן המצפה לפני שעה קלה
כי רכוב על סוס קרבי אוריה בהר עלה
וכשהוא ביריחו נזכר פתאום בנשר -
בנתן הנביא מתדפקת שעת הקשר
החוש הנבואי שוב מריח תועבה -
יש מתח באוויר של פיצוץ קרב ובא.
ובת שבע בחדרה מפילה צלחת -
נבהלת אל הדלת ותופסת רגע פחד ליל שתיה ארוך עם סגריות של עשב
מדוע לאשה הוא מסרב לגשת?
עיניים שיודעות ואף עקום של נשר
דוד המלך עצבני ומתמלא חימה
עורך טיול של מחשבות לאורך החומה
האיש הזה ברירה אחרת לא משאיר לו
עד אור הבוקר לא ישאיר אחד משתין בקיר
בלב כבד את חותמו הוא מטביע על הצו
שמחר יזקוף עליו גבות בן צרויה יואב
וקללה הוא יסנן מבין שיניו זה שר האלף
"ארור האיש אשר מוציא פקודות כאלה" שוב מתרחקים הרי ירושלים
ואוריה חוזר אל המוצב מול בור המים
החברה מקיפים אותו טופחים על הכתפיים
נו איך היה בבית? ומה שלום האשה?
והוא בולע שתי דמעות ונחנק מן הבושה
מישהו קורא פתאום: "הביטו שמה נשר -
עט על הפגרים בו נדפוק בו חץ מקשת!"
ועד שהם זזים עולה תרועת היכון
ורץ הגדוד מודיע: "עולים על בני עמון!"
והמולת המלחמה עולה ומתרגשת
עד כאן. אל האולפן. תודה רבה. מבצע הנשר.