רואה אותך מתרחקת, שונא את השקט בלעדייך
היום נופל ושוקע צילך עוד נוגע ועוזב רק הלילה נותר מהיום שעבר
כמו צל שנתן לך הירח בלכתך. אולי זה הזמן להודות: אני אשם
ואולי גם תשמעי אותי בוכה
בין השורות לפני שתעלמי. אולי נדמה שוויתרתי על מי שאהבתי, רק נדמה לך ימים חולפים בלעדייך, חולם את עינייך ושותק
את הזמן שעבר מהיום שהלכת לבדך ועכשיו אני לומד להצטער. אולי זה הזמן להודות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©