עלומייך נגלו לי כך פתאום לפני עשרים ואלו נותרו צרובים בנשמתי תשוקתי כושפה ביופייך לפני עשרים וזו לא יודעת שובע גם היום נפשי יוצאת אלייך כבראשונה לפני עשרים, לפני עשרים וכך נותרה כשהייתה לפני עשרים, לפני עשרים עשרים חלפו לי באחת את היפות והקשות בשעותינו אנצור ללא החלף בעשרים בגרת לי מול עיני
ואת בשלותך לא אמיר בינקותך נפשי יוצאת אלייך. רק זאת אבקש, את העשרים הבאות לחבוק ביתר שאת שלא יאבדו לי מבלי משים רק לכך איחל, כל יום מהעשרים הבאות שאדע לרגשך, כפי שהרעדנו יחד פעם נפשי יוצאת אלייך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©