לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר.
אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר
את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור.
ולכבודה עם עפרון כתבתי שיר מזמור: עם בגד ים יצאתי פעם אל חוף ביום אביב.
שמיכה מבד, עיתון ביד ושמש מסביב.
מצאתי חול פנוי מכל אדם ובהמה,
ואת עצמי פרקדתי בין ים ליבשה. גלים על פני המים
ושקט של שמים.
חלום אביב עולה,
ואותי הוא ממלא. מציל בטל שכב בצל, השגיח על הנוף
ושתי זקנות על כסאות אמרו לו בוקר טוב.
אדון פועל המתעמל פשט מכנס שחור,
הוריד חולצה, נתן קפיצה וסלטה לאחור. גלים על פני המים. הגיע זוג שבא לדוג עם אוהל מידי
בנו ביתם אל מול גולן, שני מטר לידי.
ובינתיים אל המים רצו קיטנים,
עשרים וארבע ילדות ושנים עשר בנים. גלים על פני המים. אחרי שעה הכל הפך לנחלת הרוב,
ארטיקים מתלקקים ומטקות על החוף.
והחלום שבא פתאום נגנז ונעלם,
השאיר אותי למנוחתי עם אלף איש בים. גלים על פני המים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©