לך לעזה, לך לעזה
מה זה לך, אני כבר כאן!
כי אצלנו, אין זו פראזה,
זהו עסק מסוכן. מספרים כי עוד בזמן עתיק-יומין,
המצרים שלחו מעזה פדאין.
ואפילו לשמשון עצמו, ימים רבים,
הם עלו, חביבי, על העצבים. בתחילה כשהם המשיכו להציק,
הוא ביקש: תפסיקו עם הפוילע-שטיק!
אך כשהם צחקו לו: לך לעזה! הוא הלך,
כי היה לו חוש הומור מוזר כל כך. לך לעזה. כשראה שמשון שהמצב חמור
הוא הזהיר אותם שיערוך ביקור,
הם אמרו לו: "שמשון, קים שוין" וחיכו לנאום,
אבל הוא לא רץ להתלונן באו"ם. הוא פשוט את שערי העיר דיגדג
ועקר אותם בלי פלייר ומברג.
ומאז, יא שייך, זכרו בעזה את שמשון
עד ימי נבוכדנאצר הראשון. לך לעזה. אך כיום שמשון אחר, מן השריון,
בא לעזה עם פטון וסנטוריון.
את דלילה הוא לא מצא כאן, אך אומרים בסוד,
שההתנגדות היתה דלילה מאוד. הוא ניכנס ושח: מה יש להתרגש,
כבר ביקרתי כאן, בחמישים ושש.
לא שזה נעים לי, אך אם דווקא הם רוצים,
נשאר כאן עד שיתפסו את הפרינציפ. לך לעזה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©