זה הזמן לומר שלום,
תם הקיץ,
מה שעוד לא נאמר,
אגיד לך בשתיקה,
במכתב מן הבית,
לך בנשיקה. זה הזמן לומר שלום,
טרם חורף,
אגרת אשלח עוד היום,
בחום ובתשוקה,
אל תיבת עץ האורן,
לך בנשיקה. הקיץ הפרוע,
איתך עובר וחומק,
אני אחוז געגוע,
לשוב אותך לחבק. ציפורים כבר נודדות,
בא ספטמבר,
טרם אהבנו עד תום,
אז בואי רחוקה,
נשוב בדצמבר,
שוב בנשיקה. הקיץ הפרוע. תם הקיץ, בא הסתיו,
בא הגשם.
ויש בי עצבות עמוקה,
אשלח לך רחוקה,
כול דקה מרגשת,
לך בנשיקה,
לך בנשיקה,
לך בנשיקה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©