יושב מתחת לעץ רחוק
עלים מנגנים לי שיר עמוק
עם קולות נעימים שרק הטבע מכיר רוח קרירה עולה באפי
ריח של בית עוטף את כולי
געגוע סוחף מתעצם עם רוחות באויר ויש קול שאומר לי, שהגיע הזמן
להחליט אם להמשיך, או לחזור וללכת מכאן כשהעץ גדל, ענפים ועלים מגדל
ואני שוב שואל אם אשאר כאן
אם השמש זה הבית ואני מהצמרת נופל
אז מי בכלל רוצה ליפול בצל? שם זה הבית שם הלב
זה המקום שכל כך שואב
ממך כל פיסה קטנה של געגוע ואין לי ענין בחול בזב כאן
באדמה שעליה נשען
כל כך הרבה מרחב ועץ אחד רק נטוע ואמא אומרת, שאסור לוותר
שהבית תמיד יחכה , מעבר לגדר כשהעץ גדל, ענפים ועלים מגדל
ואני שוב שואל אם אשאר כאן
אם השמש זה הבית ואני מהצמרת נופל
אז מי בכלל רוצה ליפול בצל?.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©