מילים לשיר לילך רוצה לקטוף את הירח – אילנה רובינא

לילך רוצה לקטוף את הירח
ודוקא על ב'מת לא בצחוק!
ורק שהוא תמיד תמיד בורח
בזה שהוא יותר מדי רחוק. לילך שולחת יד קטנה, פצפונת,
ואוטוטו תתפוס אותו, מיד,
ורק שהוא צוחק לה, לקטנטונת,
צוחק ומתגלץ' לה מן היד. לילך שלי, לילך,
תגידי: מה איתך?
ירח ותפוח זה בכלל לא הינו הך. לילך תמיד - תמיד רק מבקשת
על משהו גבוה לנתר
(ולילך היא מן כזאת שמתעקשת,
לילך היא לא אחת שתוותר!) עולה לה על כסא, אבל עדיין
זה לא מספיק גבוה (בודאי!)
אומרת: "אבא, קח על הידים"
ושוב לא מגיעה אליו, ודי. לילך שלי לילך. וככה כל הקיץ, ערב ערב:
יושבים על המרפסת, במשותף,
ומתאמצים לקטוף אותו, בלי הרף -
ורק שהוא אף פעם לא נקטף! ואז אני נזכר שכשהייתי
קטנצ'יק כמו לילך, רציתי גם
לקטוף אותו - וכמה שרציתי
עובדה שלא הצלחתי מעולם. לילך שלי לילך. לבסוף אני מושיב אותה גבוה
עלי, במן "שק קמח" שכזה,
שבירח תנסה לנגוע.
אך הוא - פשוט צוחק למחזה. צוחק לו הירח, וזורח
כמו כלום על התקרה של השחקים.
לילך רוצה לקטוף את הירח
והירח לא כל כך מסכים. לילך שלי לילך.