בעת הפסקת החשמל הגדולה
בעיר הנמל תל-אביב
היו השמים חיוורים ונוגים
כעורה הצחור של אחת,
נסיכה מאירופה. לא עמד בנו כוח ללכת לישון
בחושך ההוא הבהיר,
היה לנו רע והיינו שקטים
וידענו שזו בוודאי
הזדמנות לא חוזרת. היינו קרובים מתמיד,
כמו ממרח שוקולד ולחם אחיד
בעיר הנמל תל אביב
שהמתינה בחוץ,
ללא רחמים. לילה לבן –
אל תתני לי לשכוח
ואל תבקשי שאמות בשבילך,
לילה לבן –
רק רצינו לברוח
ממה שהייתי אני, וממך. * * * בעת הפסקת החשמל הגדולה
עמדו באוויר שאלות,
אך רובן נגרפו כמו עלים יבשים
אל שקית נפוחה וכתומה –
כנהוג בימינו. אם היה בנו עצב ניתקנו אותו
מכל מקורות החמצן,
המשכנו לנשום טופוגרפיה שטוחה,
ללא עליות
וללא מחשבה מיותרת. צחקת בלי חיוך כמו תמיד
כשלא נמצאו לך דברים להגיד,
בעיר הנמל התקועה
בלי מתח גבוה
ובלי אהבה. לילה לבן –
אל תתני לי לשכוח.
ואל תבקשי שאמות בשבילך,
לילה לבן –
רק רצינו לברוח
ממה שהייתי אני, וממך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©