אני לא רוצה לעבור את זה לבד
את הריצה הזאת שאין עם מי לדבר
חוזר בלי גב מעבודה, שעה של מוות ברחוב
ואין לי שום דבר במקרר
זה תמיד אותו קבצן על הספסל ליד הדלת
השכנה זורקת זבל מחלון
פרלמנט חסרי הבית כבר ישן עכשיו
כל אחד תופס לו חלק מקרטון אין עוד כוח ברגליים, אין כבר צבע בעיניים
אין בשר ברקמות, התולעים שמחכות מחוץ לתריס אני שומע מעיכה של עשב
האיש המת אני יודע מסתכל
הגשם שיורד חודר ליד הטלוויזיה
נשימה הופכת אד של ערפל
אני שומע מישהו בבניין מוריד ת'מים
הייתי בא איתם לתוך הצינורות
עזוב הכל, זורם ולא עוצם את העיניים
מחר אני מחוץ לעיר הזאת אין עוד כוח ברגליים, אין כבר צבע בעיניים
אין בשר ברקמות, התולעים שמחכות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©