חמקה לה בת, פרשה מאהל,
שמש כבר שקעה.
נטו גם צל, גם תל, גם דקל,
לילה בבקעה. רנן חליל, ועלם שר
הדהיר רכבו לגיא.
רגשה הבת, לבה נקשר:
הנה זה בא אלי! וסאון-ירדן מחרמונים
עד ים הערבה - חמר,
גליו השיק כזוג יונים
עד קול אל קול נגשר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©