ליבי לוקח אותי
למקום שיש בו שקט
למקום שיש בו צל
בו הנפש נוסקת
אל תוך הערפל ליבי לוקח אותי
אל מעבר לאופק
למקום שהוא מוגן
בו ההוויה זורמת
בנהר הזמן ואני רואה אותך
אבודה בשאון הכרך
נאבקת לנפשך עד אובדן
ואני רוצה אותך
עטופה באור הרך
מקשיבה לקול איוושת השקט שכאן ליבי לוקח אותי
לפסגת הר מרוחקת
לקצה המעורפל
בו הרוח משייטת
במרחבי העל ואני רואה אותך
אבודה בשאון הכרך
נאבקת לנפשך עד אובדן
ואני רוצה אותך
עטופה באור הרך
מקשיבה לקול איוושת השקט שכאן ליבי לוקח אותי
לפינה שיש בה שקט
לנווה מדבר מוצל
שם המחשבה פורקת
משאה מעל.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©