היה הלילה שחור זהב.
היו רוחות גדולות כנף.
היה רקיע עז וחם.
היתה גוויה על שפת הים. בגדים לחים עטפו אותה.
איש לא קונן עוד על מותה.
ולא ידעו עוד בן ובת
כי את אימם הים פלט. אולי רק מלאכים טובים
רשמו את שמה בין הטובעים.
והם ודאי בכו מאד.
המלאכים יודעים לבכות. אולי רק פייטנים רעים
כתבו לה זמר נכאים,
לאמור: "לזאת היה לא טוב".
הפייטנים יודעים לכתוב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©