לונדון יום ראשון בבוקר
מתעורר מחלום מזיז את הוילון הצידה
זה אור ראשון את מתעוררת גם
והמבט בעינייך אומר
חזור כבר לזרעותי מהר לונדון יום שני בבוקר
האוטובוס הראשון
הדרך רחוקה הביתה
נשאר זכרון
היא שרועה על גבה
הוא כמו בתוך סערה
אני בזרעותיה גומר את אספת אותי כמו חלום
הרמת אותי פינית לי מקום
בזכותך בכלל בזכותך בכלל
אני.נמצא כאן היום.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©