עולה עוד ועוד מדרגה בסולם, כי מישהו חושב שאתה מיוחד.
וגם כשאתה שם מעל כולם, אתה בשום מקום בלי אף אחד.
האור מסנוור ואתה מחייך,
ואתה לא מכאן אתה לא משתייך.
מבפנים משהו אחר, מבחוץ מסיכה.
אולי הם מכירים, אבל זה לא אותך. ושוב האור מתקרב ועולות השאלות,
אולי אתה עונה אבל זה לא תשובות.
מסתגר בין קירות ומחפש מפלט,
הזמן אולי עובר אבל ממש לאט.
מבפנים אתה מרגיש שזה עוד לא גמור,
ואתה יודע שפה זה לא סוף הסיפור.
אתה רוצה לברוח ואין לאן,
אחרי הכל אתה רצית להגיע לכאן. ואתה לא מכאן, ואתה לא משם, ואתה לא מוצא מקום ביניהם.
וזה לא עובר, כלום לא עוזר,
אתה בחרת בזה ועכשיו אתה משלם. שוב מסתגר בין קירות ומחפש מפלט,
פתאום כשרע לך לכולם איכפת.
עזבת את הבית מבלי להסתכל לאחור,
ועכשיו הכל התפרק ואין לאן לחזור.
עשית טעויות עכשיו אתה מצטער,
תמיד היית עקשן עכשיו אתה מוותר.
אולי ניצחת בקרב שהתיש אותך,
אבל עכשיו נשארת לבד במלחמה שלך. ואתה לא מכאן, ואתה לא משם, ואתה לא מוצא מקום ביניהם.
וזה לא עובר, כלום לא עוזר,
אתה בחרת בזה ועכשיו אתה משלם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©