בתשרי שרתה עליך רוח של מועקה
בחשון חשבת זה הקץ
בכסליו ככסיל היית בעיני עצמך
בטבת, בשבט, אדר דהרת אל תהומות ליבך כמו עלה נידף תלוי
נתנו לך זיוכות
כך ממש היית אתה
אל תרכין ראשך
תשחרר ליבך
ותן לרוח לעבור
כציפור תפרוש כנפייך
להשתחרר בניסן נסה לפרוח בין נרקיסי אביב
באייר האר אורות ליבך
בסיוון סובב סביבך, אלפי נערות סביב
בתמוז ואב בהם יגידו
גם אלול שלך כמו גזעו של עץ אלון
תוכל לכל הרוחות
כן, ממש תהיה אז אתה
אל תרכין ראשך. אז זה שיר ישן נושן
מתוך תיבת נגינה
כך, ממש ישיר אז ליבך
אל תרכין ראשך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©