כי כשאתה לבד עם עצמך, לבד הכל נראה לך בערך או אולי והימים קרים כשאתה לבד גם אם בחוץ יש סימנים של חודש מאי כן, כשאתה לבד כן, כשאתה לבד אתה עני, אביון החדר ריק, האור חיוור, התריס מוגף בדלת לא נשמע צלצול של פעמון ובתיבת המכתבים אין שום מכתב כשאתה לבד אז בואו זה לזה נחזיק ביד כדי לא ללכת לאיבוד להיות במין עולם כזה לבד זה לא לחיות ולא למות כי כשאתה לבד אתה עם אף אחד ורק השקט מבלה בחברתך וכשהערב בא אתה יוצא לבד אל הרחובות המוארים רק עם צלך כשאתה לבד כן, כשאתה לבד הכל אפור קודר ובעיניך כבר כבו כל האורות וכשאתה רוצה לשבת ולספר שומעים אותך בדיוק רק ארבעה קירות כשאתה לבד אז בואו זה לזה נחזיק ביד. כי כשאתה לבד כמו עלה נידף אז הבדידות תפרוש עליך את כולה והיא אותך תאהב ובחיקך תשכב והיא תהיה לך, לבטח, גם כלה כשאתה לבד כן, כשאתה לבד באלה הזמנים קולך לא ישמע גם אם תתחיל לצעוק ואם אותך יצחיקו אלף ליצנים אתה לא תצחק לבד גם אם תמות מצחוק כשאתה לבד אז בואו זה לזה נחזיק ביד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©