כמה שרצית להיפטר ממני,
לדקה אחת יותר מידי.
ולהבין שאת טועה,
כי כבר אין דרך חזרה.
אז תעלי מיד על הרכבת מכאן,
מהמקום הזה אשר בולע אותך,
אותי יַרָק מזמן. כמה רחוקה וכמה מסתתרת.
כבר ירדת מהסוס שלך.
ולחזור את מפחדת
בטוח לא ארצה אותך.
תשלחי משם תמונת מזכרת שלך,
ואתרחב על הספה בשקט,
כי לי כבר לא ממש אכפת. וכנראה יש סיבה שאכתוב לך שיר,
שאחשוב על דמותך כזיכרון בהיר.
כמה שניסיתי לשכוח ממך,
וכמה שנפלתי. עכשיו מתחיל להתבהר,
שלא אותך אני זוכר.
לזרועותיה של אישה אחרת אפול,
ובמקום הזה אשר בולע אותך,
אני כבר לא אסבול.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©