זה קרה לי בליל אמש,
כשירדה עלי השמש
וחשכו חיי.
ובאפלה גיששתי,
קרן אור אחת ביקשתי
ואת ידידי. מתוך בדידות כואבת,
ממצוקה צורבת,
מתוך שכבר נואשתי,
אל יד חמה ביקשתי,
למילה טובה ולאהבה,
לפיסת שלווה,
לפתח של תקווה. עוד אציג ניקיון כפיים,
מול אלי שבשמיים,
אור יזרח עלי. ואיך זה לא ידעתי שזהו העולם?
בקרב שעל חייך, אתה לבד נלחם.
אולי הייתי פתי, ילד מבולבל,
על חלומות המראתי, ברוע הגורל.
עכשיו הכול ברור לי, על משמר חיי,
רק אני לבד בשטח, נוכח אלוהיי. עוד אציג ניקיון כפיים. זה קרה לי בליל אמש.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©