מילים לשיר לבדי – גיא בבלי

כולם נשא הרוח, כולם סחף האור,
שירה חדשה את בוקר חייהם הרנינה;
ואני, גוזל רך, נשתכחתי מלב
תחת כנפי השכינה. בדד, בדד נישארתי, והשכינה אף היא
כנף ימינה השבורה על ראשי הרעידה.
ידע ליבי את ליבה: חרוד חרדה עלי,
על בנה, על יחידה. כבר נתגרשה מכל הזוויות, רק עוד
פינת סתר שוממה וקטנה נישארה -
בית המדרש - ותתכס בצל, ואהי
עימה יחד בצרה. וכשכלה לבבי לחלון, לאור,
וכשצר לי המקום מתחת לכנפה -
כבשה ראשה בכתפי, ודמעתה על דף גמרתי נטפה. חרש בכתה עלי ותיתרפק עלי,
וכמו שכה בכנפה השבורה בעדי:
"כולם נשא הרוח, כולם פרחו להם,
ואוותר לבדי, לבדי." וכעין סיום של קינה עתיקה מאד,
וכעין תפילה, בקשה וחרדה כאחת,
שמעה אוזני בבכיה החרישית ההיא
ובדמעה ההיא הרותחת -.