במשלט - רוח לילה קל
מלטף ארץ דיונות חמה.
זה נכון שאמרת "שלום" - אבל
אם זה שלום, חבוב, אז מה זאת מלחמה? הן אומרים לי שאם אוהבים, אז כותבים,
אך ליבי מתאפק - ומצפה:
לא רוצה מכתבים,
לא רוצב מכתבים!
רוצה רק בעל פה
ופה אל פה. בשערך משתובב תלתל.
לא כתבת לי שנים עשר יום.
זה נכון שהטנק משוריין - אבל
געגועים הם כדורים חודרי שיריון. הם אומרים לי. בעמדות כבר נוצץ הטל
כדמעות, על מדים וחגור.
זה נכון שרצית לצאת - אבל
שלא תשכח רק שהבטחת לי לחזור. הם אומרים לי. אל תכתוב! אל תכתוב לי כלל
מיכתבים מן הקרב הסוער.
זה נכון שכתבך כתב נפלא - אבל
נשיקותיך נפלאות הרבה יותר. הם אומרים לי.
(אבל, בעצם, מה זה חשוב
מה שהם אומרים?.).
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©