והתינוק נימול ברוח
נועץ שיניו בבשר האב
ואת היית האם נשארת כאן בלעדיו
שערותייך מחזיקות עולם בצלחתך פתיתי נשורת
ועל הלחם הממרח שמסכן
כולם היו בנייך נשארת עוד הגונה
והתינוק הפך זקן לא עוד עגונה
לא עוד עגונה
לא עוד עגונה
לא עוד והזקן הולך בתלם
ורידי ידיו מראים הכל
הוא מחפש עשן כדי לשים פרחים
ולבסוף הופך תינוק לא עוד עגונה. עכשיו את מול שולחן יושבת
פירות בשלים ויין מר
את מנסה כי זאת האהבה האחרונה
ועוד מעט יהיה לך קר לא עוד עגונה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©