כשהניאון וההמון את הרחובות שוטפים בקצב
ומפנים את אפרורית היום.
כל הפינות הן תחנות לכל מי שבדידות ועצב
לא משאירים לו בפנים שום מקום. לא נרדמת תל-אביב, נלחמת תל-אביב
שוב באותו נתיב ואין מי שיקשיב
והאורות סביב עוטפים את תל-אביב,
שוטפים את תל-אביב.
הולך בחשיכה ואין לי מנוחה
ועל המדרכה את צעדיי מרחיב
שואלת תל-אביב,
נושמת תל-אביב, לא נרדמת תל-אביב. כוס של משקה הוא מחכה, היא לעברו מבט שולחת
הוא מחייך, היא מחזירה חיוך.
אז הם ילכו, או ישכחו, שני אנשים לבד- ביחד
כמו בסרטים, כמו היגיון הפוך. לא נרדמת תל-אביב, נלחמת תל-אביב
שוב באותו נתיב ואין מי שיקשיב
והאורות סביב עוטפים את תל-אביב,
שוטפים את תל-אביב.
הולך בחשיכה ואין לי מנוחה
ועל המדרכה את צעדיי מרחיב
שואלת תל-אביב,
נושמת תל-אביב, לא נרדמת תל-אביב. זה כמו משחק בלי פשר, בלי קו
כל איש בודד מהמר על חייו
שולחים ידיים, מחפשים אהבה
אהבה בתל-אביב. לא נרדמת תל-אביב, נלחמת תל-אביב
שוב באותו נתיב ואין מי שיקשיב
והאורות סביב עוטפים את תל-אביב,
שוטפים את תל-אביב.
הולך בחשיכה ואין לי מנוחה
ועל המדרכה את צעדיי מרחיב
שואלת תל-אביב,
נושמת תל-אביב, לא נרדמת תל-אביב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©