אף פעם לא הייתי טוב בפרידות רוצה שהיא תישאר אבל עוזר לה עם המזוודות
נשיקה ושלום, איזו תחושה מוזרה
בלבול מהול בחוסר אונים וחוסר ברירה
איך זה קרה שהקרבה בינינו התקררה?
חשבתי שבקשר נשארים לטוב ולרע
ואם היה כ"כ נורא הייתי רואה שיש שוני
בין מה שאנחנו חושבים אבל היא מבולבלת בדיוק כמוני
היא קיבלה החלטה, אני מכבד
וגם אם פיזית היא לא כאן מנטלית לא נפרד
לא מפחד מחתיכים שיעשו עיניים
לא צריך להיות גאון לראות שאנחנו זה שניים
זה תמיד ביחד זה תמיד עיניים שומרות
אחד על השנייה וככה מה יכול כבר לקרות?
אז איך נתתי לה ללכת?
כנראה זה מה שאהבה צריכה כדי להיות מוערכת המילים יוצאות בלי לחשוב
איך הופכים את הרחוק לקרוב
היום לא מספיק לאהוב
מתענג על כל שנייה שאת פה אלחם בכל מכשול שיבוא
לתפּוס ולא להרפות כמה שהיא יפה
תסתכל על התמונה כי זה כל מה שנשאר
כל מה שהיא עושה
אצלי בלב מחזיר אותי אל העבר, תראה
הנה אנחנו, בסופרלנד או לונה פארק
או לא זוכר בדיוק בכל מקרה זה בגלגל ענק
ורק, רק, רק השמיים מעליי
בו זמנית הייתי גם גבוה וגם בהיי, אני.
חושב שלכל אחד יש מישהו תואם בת עם בן או בן עם בת או בת עם בת או בן עם בן
אני מתכוון שכשזה שם אז זה בוער בעצמות
לאלף מטאפורות אפשר ת'הרגשה לדמות.
לרמות את הנפש אי אפשר
לא משנה כמה מוכשר אתה, פשוט מיותר.
אז שכנעתי את עצמי, יש כרטיס
יש תיקים, אני הלכתי לחפש אותה, פיס! המילים יוצאות בלי לחשוב. איפה את? איפה את? או-הו. המילים יוצאות בלי לחשוב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©