אל תגידו לי זה בא בקלות אני חופר שובר צולל עובר למצוא רק טעות כאן זה לא קל להתאבק על הזכות של ליצור רצון לגמור שום דבר לא מוכן תגידו עכשיו מתי אני מתחיל להוציא דברים החוצה אני לא רגיל להמתנה ראש קטן לפני שינה להרדם אני לא יכול בלי מסכת הגנה אני כמעט נגנב וכל יום מחדש זה מכה בי דפיקות הלב של המתח הנפשי לא זה לא עוצר מלהמשיך קדימה כל סיטואציה נכנסת פנימה שהכל ישתחרר אני כפיי ארימה [וואו קאשי, מה עם השירים? מה אתה עדיין עובד? לא נגמרות לך המילים?] צודק אני צועק אמא וגם אבא למה לא חינכתם ת`ילד רק לסבבה? שבעת אלפים מצבים מהרחוב אל הלב אחר כך למוח מתגלגלים אחחח כואב אני לא נושם ומתפקד בקושי רק כותב אך משהו תמיד יושב על הוריד הראשי קאשי, עליך יש גזירה קאשי, לדחוף עוד טקסט למגירה קאשי, כוון יש למטרה קאשי, תמשיך כי אין לך ברירה אל תגידו לי זה בא בקלות אני חופר שובר צולל עובר למצוא רק טעות כאן זה לא קל להתאבק על הזכות של ליצור רצון לגמור שום דבר לא מוכן המצב יבש על מחברות אני חורש מקשקש בעטים משחיר קירות לבנים זאת אינפורמציה שחוקה מבפנים זו ריקנות לשמה זה ראש בעננים זה משתוקק לבמה לא שותק דממה אני מוחק מן רצון כזה לצאת החוצה לנתק ת`שקע שמחבר אותי למעגל של אנשים שהם רקע מסתובבים על גלגל מחכים לרגע קל שותק הא! לא פותח ת`פה מה בולע מקדמה מחפש נחמה בתנומה די לבטלנות של אומנות פנימית די לבטלנות תמידית של נפש יצירתית אחח הימים האלה משובשים כאלה מלא בדחף יצירה אך היוצר בכלא דוחף עוד טקסט למגירה שלא נראה לי פלא סגור כמו גולם בקליפה לא אשתחרר במילא אל תגידו לי זה בא בקלות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©