הוא צועד לאיטו, מאזין לדממה
וריחו של הים מזדחל לקראתו.
מה שפעם היה כאן, היום רק שממה
הבזקים של עבר מפלחים נשמתו. הוא מביט למרחב ולוחש צעקה
שיירבה הנגלה על הנעלם
בליבו הוא בטוח, זוכר ויודע
שישובו בנים לגבולם. והוא לוחש, גם כי אלך בגיא צלמוות
לא, לא אירא רע כי אתה עימדי
גם, גם כי אלך בגיא צלמוות
לא לא, לא אירא רע כי אתה עימדי. בין חורבות החיים יש אור שבוקע,
שמציף את הלב המיותם
בין ייאוש לתקווה הוא עוד שומע
קול קורא אין ייאוש בעולם!
לא הוא לא נעלם ותפילה על שפתיו
עוד אבנך ונבנית גאולת ישראל
עוד ישוב לביתו, לשבילים לשדות
עוד יבוא במהרה הגואל והוא לוחש "גם כי אלך." לא הוא לא נעלם ותפילה על שפתיו
"עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל"
עוד ישוב לביתו לשבילים לשדות
עוד יבוא במהרה הגואל! והוא לוחש "גם כי אלך.".
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©