איפה הימים שהיינו משחקים בחולות
ילד תמים בחולצת פסים רץ לבדו בשדות
איפה הימים שהיינו קוטפים תותים מהעץ העיר השתנתה הכול פתאום לבן ונוצץ רק הבית נשאר באותו המקום גם הכיסא שאמא הייתה סורגת בו ליד החלון
בגדים ארוכים חלומות מתוקים
מתנגשים לי עכשיו בדמיון לאן נעלמו השנים היפות לאן נעלם הכבוד
רכבת נוסעת מהר בנתיבי הזמן לא משאירה עקבות קולות השירים סביב השולחן מזכירים נשכחות
וילד תמים שעדיין חולם לשחק בשדות רק הבית נשאר באותו המקום גם הכיסא שאמא הייתה סורגת בו ליד החלון
בגדים ארוכים חלומות מתוקים
מתנגשים לי עכשיו בדמיון.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©