ישבתי אחרייך
רואה רק צמותייך
ונגעתי בן בקצות האצבעות
משכת אותן לפתע
רגזת עלי לרגע
ואמרת לי שזה לא יכול להיות כן, גם לב קטן מאוד
בפנים יכול לכאוב
חזק גם לאהוב
כן, גם ילד קט יכול
בכל הלב, בקול
לאהוב כמו גדול ישבתי אחרייך
זכרתי את עינייך
שהים בהן נשקף כחול עמוק
אמרתי שמך בשקט
ידי שוב מתקרבת
ולחשתי לי שוב כועסת: די כבר שתוק! כן, גם לב קטן מאוד. נשבעתי את יודעת
יותר בך לא לגעת
כן אפילו לא בקצות האצבעות
פתאום היד עצמה
משכה לך בצמה
אליך הידיים מעצמן הולכות! כן, גם לב קטן מאוד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©