אבל כשאת אינך שומם וקר
בא החורף סתיו נגמר
העצים בחצר עייפים לא יותר
כאילו פתאום מעולם אחר
אלי את מביאה את האביב
מפזרת מסביב ניצנים בפריחה
בכל פרח ברכה, בכל שמחה כשאת פה.
את לפעמים עוצמת פנים
יוצאת בפריחה
לא האמנתי שמלכת האביב
בתוך השמחה בעצם בוכה תמיד שאת אינך שומם וקר. את יוצאת ואיתך אביבי שנשכח
הגשם חוזר אלי
לביתי לגינה ואלי איך את לא מבינה כשאת אינך אצלי שומם וקר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©