כשאמות יום אחד, אהובי,
אל תשיר לי שירים עצובים,
אל תשתול שושנים, אהובי, על קיברי,
אל תביא לי סרטים וזרים.
אל תיטע עץ מצל שיכסני,
לי יספיק רק העשב הרך,
ואתה - אם תרצה, תיזכרני,
ואתה - אם תרצה, אז תשכח. לא אטעם תאנים ופרי פטל,
לא אחוש בגשמים ובטל.
לא אשמע, אהובי, סנוניות ודרורים,
מיזמורים ושירים, ושירים.
רק אחלום לי באור בין ערביים
אשר לא עוד ישקע או יזרח,
ואותך - אם ארצה, אז אזכור
ואותך - אם ארצה, אז אשכח.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©