מילים לשיר כנפיים מנייר – הפילוסופיה של איימי

את העיניים שלו המחשבות מתרוצצות
בכלוב והמפתח עדיין אצלו
חצי חיוך והשכחה יורדת לגרון בבת אחת
ואם שורפים את העבר אז כבר נשרוף אותו לאט ובלילות היא מצמיחה כנפיים ומנסה לברוח הכי רחוק שרק תוכל ובלילות היא לוחשת לקירות היא שורטת את החומות שצמחו מסביבה מבלי ששמה לב בכלל היא מתקרבת והנה הוא כבר שולח סימנים של אפשרות
היא מסדרת שמלה קצרה ומסכה של התמכרות היא מזהה כבר את הטעות
ולא עוברת דקה והיא מוצאת עצמה שוכבת מעליו
ובבקרים היא לא זוכרת את הפנים ואין מי שיציל אותה עכשיו ובלילות היא מצמיחה כנפיים ומנסה לברוח הכי רחוק שרק תוכל ובלילות היא לוחשת לקירות היא שורטת את החומות שצמחו מסביבה מבלי שממה לב בכלל איך היא מצמיחה כנפיים ומנסה לברוח הכי רחוק שרק תוכל ובלילות היא לוחשת לקירות היא שורטת את החומות כי כמה רחוק אפשר לעוף עם כנפיים מנייר.