ראי, כפי שהבטחנו זה לזה, לא שינינו דבר והעולם, עוד נהדר כשהיה, הגשם, אחר השנה אבל הוא עוד יבוא והוא יבוא כל עוד אנחנו פה. ראי, כפי שנדברנו זה עם זה, אני במקום אחד ואת במקום אחר, לא היינו לאחד וגם זה טבעי ודרך החולשה שלך, החולשה שלי מסתמנת גם הבטחה: אחרי הזיכרון תבוא השכחה. ואם הדרך כבר נוטה, אולי, כלפי מטה במורד התדפיס הידוע של קשת החיים, היא במובן ידוע שואפת יותר למעלה ושאיפה היא דבר גדול מאד בחיים וגם על כך נדברנו, את ודאי זוכרת. ואם אני עכשיו לבד וכאוב וחולה יותר מאי פעם היתה זו בחירה, גם אם לא תמיד מִדעת. ואם גם את לבדך, זה עושה את בדידותי פחות צודקת וזה צריך לחזק גם אותך. מה טוב שנדברנו על כל כך מעט: על פרידה, בדידות ופחד, הדברים הבטוחים ויש תמיד אל מה לחזור ועל מה לבנות ואת עוד תראי איך נהיה צעירים בסוף והסוף, כשיבוא, יהיה כמעט טוב. והכל, עוד תראי, היה כמעט כדאי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©