היד הכותבת מוכתבת עוד טרם סיימה
החייל הוא המשורר, הוא הדיו' מתעורר בצרחה לקולה של דממה
הבד לגופו של עניין שלשמו הוא עוד כאן מתרחב די צרכו
ותפר של נדר ישן שאיבד בו עניין נפרם לאורכו. המנהיג מצדד בנבער, הנבער הוא הרוב, הבחירות בקרוב
ואף כי רומה על ידו ולרוב הוא יבחר במוכר כי יבחר במוכר
ההמון הוא פזמון ששמענו אפשר בלעדיו
היד הכותבת נחרדת כבר לא מתבטאים כך עכשיו. הטבח לצאן הוא מובא כמו רשע מתורץ ,מחורץ בצו
הריהו ובניו כמו אבות אבותיו כך היה מתמיד כך עכשיו
והוא שירתום אנשים הוא ישכח גם שירים שגדל לאהוב
היד הכותבת נלפתת זה להרעיב או לרעוב. בקצב הריקוד בפריסת העימוד תסתום את זה ייפתח אחר
בגובה הדיבור מפתחי האוורור תסתום את זה ייפתח אחר
מעומק הביצות ושלטי החוצות בשיבה, בשיני החלב
היד הכותבת אומרת: כך עכשיו. אגב שמעתי שמועה, סתם שמועה,
רק שמועה, סתם שמועה, סתם רכילות
יגאל שילון מזיין מהצד את מסעודה משדירות
יגאל שילון מזיין מהצד את מסעודה משדירות, וזה כלום
אלכס גלעדי מצלם את יגאל שילון מזיין את מסעודה משדירות. היד הכותבת אומרת. תן לראות!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©