מילים לשיר כועס – ארקדי דוכין

כועס על מה אני כועס?
על מה שלא מספרים
זה כמו קפה נמס
השקרים החדשים
השקרים הישנים
על המונופולים
מגרשי בניה לעשירים
לקנות כאן בית גולם
יותר מסובך מלמכור כליה
מלהבין שבסוף מתים
בסוף כולם מתים
על עיתונים רכילות
פוליטיקה ערסים
סמים להמונים
איומים מהפרסים
תמיד כשמעלים מיסים
מזכירים את האיום מהפרסים
נזכרתם?
נראה לי שאתם זוכרים
על חוסר שוויון
עומק הפצע
ילדים רעבים
תאוות בצע
על הבוז להגיון
בכירים ‏שלא עומדים בפיתוי
על זה שכל אחד לעצמו
למי אכפת בכלל
אם אתה אבוד או שפוי
רצוי או בזוי
יבש או שתוי
Хуй כו כו כו כועס על מה אני כועס?
על ההורים שלא מחבקים
על מוסיקה בלי רגשות
שטוחנת כספים
לא מחוללת ניסים
רק ממלאת את הכיסים
ומכבה את הריסים
כועס על עצמי נכנע לפחד
ולא נלחם על האמת
על זה ששנינו
לא ביחד
על הדחיה והכאב
על השחיקה של הטבע
על זה שכאילו שולטים.
על החבר שלי מבאר שבע
שלא בא לבקר
כבר כמה וכמה שנים כו כו כו כועס. כועס על ילדות שורטת
על החור בנשמה
כועס על הקניה בסופר
שמרוקנת את הצורה
כועס שלא נותנים להזדקן בכבוד
ולא חשוב עם תעבוד
או בכלל לא תעבוד
יותר חשוב
אם אתה יודע קצת לגנוב ולשקר
ולרמות טיפה ועוד לגנוב
ועוד טיפה יותר
על הימים בלי טעם
חנק משפע
״תקנה! תקנה!
סחורה א.א
על הכיף כיפק"
על הרעב המטומטם
שלעולם לא מתמלא
על הישיבות הסודיות
בהם מחליטים
להוסיף עוד סוכר
לתוך מעדנים
לסמם את הציבור
להרוג את הילדים
על זה שרוב הסופים בסרט
מזמן נטולי חדשות
על המילה הכתובה נעלמת
ואיתה האביב ועוד רגשות
כועס על הדחף מוגזם
על אין חשק
כועס על כולם
על קשת ורשת
על זה שכבר לא נעים
סתם ככה לגשת
ולבקש קצת חיבה וקרבה
כועס על האדום על הרועש
על ריב משפחתי
על השלום שלא בא
על ״האח גדול״
מוצא את עצמי מזדהה עם איזה כוכב משוגע
באיזה אי מטומטם
מהפנטים את כולם
להרוג את הזמן
העיקר הרבה מזומן
גם צ'קים הולך.
ואין לאן לברוח
להתחבא
להתחמק כו כו כו כועס.