גשם זלעפות בחוץ, ולי כה חמים אל מול האח. מרחף במחשבות, לעולמות רחוקים הן נודדות. כבר אחי הלכו לישון ואני לבדי כאן בסלון, לבנה ניגבה דמעה, למה היא בוכה? ואז כמו סיוט שבא מתוך חלום, הכל נחרב פתאום, הכל גועש מחום וקשה לנשום האין זהו ביתי? הלא הוא מבצרי?
רוצה שעתידי ישוב לעברי. כולם ביחד יד ביד, לא נישבר ולא נרעד, ואיש אחיו שוב יאהבו ואדמתם שוב יחבקו. כולם ביחד יד ביד, לא נישבר ולא נרעד ואהבה שוב במהרה, תתפוס מקום הדאגה. רוח חמימה נשבה, על גבה רובץ חלום ישן. אחי משחקים בחוף מולי עולה שוב זיכרון נושן. כולם ביחד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©