בשמיים יש כוכב,
איש אחד מביט עליו,
הכוכב מביט באיש - והאיש אינו מרגיש. איש בוחר כוכב יחיד,
וחושב עליו תמיד,
וגם הכוכב בוחר
איש אחד ולא אחר. כשאחד מהם יכבה
השני ודאי יראה
כשאחד מהם יפול
השני יבכה בלי קול. מי היה חושב לו ש
גם כוכב קטן בוכה
כשאדם אחד כבה
באמת מראה קשה. הכוכב כשהוא נופל,
הוא משאיר שובל של אור,
אך האיש נמוג כצל,
צל בלילה השחור. כן האיש נמוג כצל,
לא מותיר דבר אחריו,
מי יודע מי זוכר,
שלאיש היה כוכב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©