במשעול הצר תמצא עדיין את אותו פונדק ישן נושן, ותזכור איך שיר וצחוק ויין רקמו חלום צעיר בתוך עשן. היו ימים, חבר. אך הם חלפו מהר. רקדנו וזימרנו "כה לחי", לחמנו מלחמות, חלמנו חלומות, היינו צעירים והיה כדאי. איך נבלו שנים כנבול הפרח, נשרו החלומות עם השנים. אם תפגוש אותי עובר בדרך, חייך אלי מתוך קמטי פנים. היו ימים, חבר. רק הלילה בעמדי בפתח של אותו פונדק ישן נושן. בזגוגית ראיתי את הצלם של דמותי סחוטה כמו עשן. היו ימים, חבר. מבפנים עלה צחוקם פרוע, שמעתי את קולך מימים. ידידי זקנו אך ידוע, החלומות יהיו תמיד תמימים. היו ימים, חבר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©