ימי לאה תכולים היו מאוד,
היו לה שמש ושירים ואלף פלא,
אני שומע איך נוגנים הם בלילות,
בחלומות שלי בהם אני עוד ילד. כבר תמו הימים
אשר יפו מאוד
ותמו נפלאות לאה מפעם,
אך נחלי השיר
אשר נפשם לנדוד,
עודם תכולים כמו אתמול. בחלומי ניסים ונפלאות,
לאה רוקמת ועיניה אור שמיים,
וכל שיריה כנחלים ונהרות
אשר סודם ימתק לאבן שבמים. כבר תמו הימים. ימי לאה תכולים היו מאוד
גם הסתוים את השדרה צבעו לה תכלת,
והאביב אשר הזמין אותה לרקוד
את מזמוריה אז נשא הרחק בחלד. כבר תמו הימים. אם תבקשו ניסים ונפלאות
והימים, ימי לאה חלפו בינתיים,
הן כל שיריה כנחלים ונהרות
עודם שוטפים ויזרמו כים המים. כבר תמו הימים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©