אני זוכר אותם
כל כך יפים,
והם אתי מרחפים,
ימי בית ספר התיכון. היינו נערים ונערות,
כתבנו אז שירים במחברות
על אהבה ראשונה,
אז אמור לי איפה הימים ההם,
של בית ספר התיכון,
המורה היה אומר מה שנכון,
אז אמור לי
איפה הימים ההם,
זו תקופה שאין כמותה,
איפה גלי המלכה של הכיתה. היינו מסתלקים בשעה שלישית,
כשהכיתה למדה אנגלית,
להצגה היומית, היינו מעשנים בהפסקות,
כל הבנים והבנות,
אתה היית ראשון תמיד. אז אמור לי
איפה הימים ההם. אהבנו לנסות מה שאסור
ולעשות מזה סיפור
שיידעו על כך כולם, אז איפה הם עכשיו אותם ימים,
החזירו לי אותם, כל כך תמימים,
ימי בית ספר התיכון, אז אמור לי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©