עיניו בהו אל השמיים
נשאו חלום ילדות רחוק
וכמו בקשו לפרוש כנפיים
לנשום אויר פסגות מתוק מתוך חדרו הדל ראשו המריא אל על,
כמו זמיר קטן
אל עולם יותר לבן. מבעד אור הזרקורים פתאום נגלים פתאום באים,
ימים של זוהר, ימים יפים והוא חצה את הרקיע
והוא כבש את העולם
נכון, קהל גדול הריע
גבה מחיר התהילה. באמצע הבמה
עד כלות הנשמה
בדמו סער הלהט המוזר. מבעד אור הזרקורים פתאום נגלים פתאום נראים,
ימים של זוהר, ימים יפים. עיניו בהו אל תוך עיניה
החלום הפך למציאות
אך הוא היה מאוד כמה
לבית חם לפרטיות. הכל בפנים נשרף,
להיגמל שאף,
הבטיח ממחר, היה כבר מאוחר. מבעד אור הזרקורים פתאום נגלים, פתאום חוזרים,
ימים של זוהר, ימים יפים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©