זוכר את הספסל שעות אנו יושבים
מביטים אל השמיים
סופרים את הכוכבים
הידיים אוחזות חזק כאילו יד אחד
איך הייתי נמס רק ששלחת אלי מבט
מחכה לא מוותר רק איתך רוצה לחיות
גם כשיהיה קשה עצוב ושוב מנגב לך את הדמעות אם תתני לי להביט
אם תתני לי להגיד
הלב סולח לא שוכח
את מה שיש לי פה בלב
הלב רוצה את מה שאבד אני זוכר את הימים בהם היינו אוהבים
אמרנו לא נפרד לעולמים
אני זוכר את הימים בהם נשבענו אמונים
אמרנו לא נפרד לעולמים אך כך רצה הוא הגורל ולפעמים הוא כה אבוד
הוא כה אכזר מסתכל על התמונות
בך אני נזכר
איך התחיל לרדת גשם
ממש היה לך קר
ללטף לחבק רציתי אך את הלכת הצידה
שאלתי מה קרה
תפסת עלי ת'קריזה
עכשיו לבד בחדר
בוכה חושב לי וכותב
כמה חסרה לי נשאר רק הכאב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©