אצלי בראש גיהינום,
לא עובר את היום,
מת לפרק את המקום לחתיכות. אני רק מחזיק מעמד,
החיים לא פה - הם ליד,
ביומן שלי זה דף אחד פחות. והדרכים שלי לוקחות אל כל קצוות, עכשיו אני בתוך זה, אני רץ אל הבאות, תבל כולה בכף ידי, אצבעותי פרושות לגעת בכל מה שאני לא יכול לראות. איך אני יוצא מזה עכשיו? לא ידעתי כמה זה יכאב מסך עלה, מסך ירד עכשיו אני לומד להיות לבד. איך הגעתי הנה חזרה? כל מה שקורה לי כבר קרה את לא משאירה לי ברירה נשארת בשלך ולא רואה כמו בתוך פקק אינסופי, תחושת המחנק מציפה אותי, נמסה אל תוכי, נספגת בעור. אין דבר שאוכל לעשות, כמו רכבות עמוסות, המחשבות שלי טסות - יוצאות לבעור, איך אני יוצא מזה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©