העוגה בתנור, הנרות מוכנים כבר, יומולדת זה לא רק בשביל ילדים. והיה לי עצוב כשחשבתי בבוקר, איך עברו השנים שלי? הכיסים שלי ריקים מהפתעות. חיוכים זה לא דבר שבא כל כך בנחת, ובחוץ זורחת שמש ואצלי נחרט עוד קמט מעצבות. ובפעם המאה אני רואה שחייתי את חיי במנהרה של חושך. הנרות על העוגה דולקים בשקט את הזמן. ועכשיו זה הזמן. אלוהים, תן בי כח לעצור את מירוץ הדקות בשעון, להביט ולנשום איך העשב צומח, ולקום ולשיר לכבודו. ועכשיו אני יודעת בבירור: מתנה הכי גדולה שרק אפשר לקחת, זו אותה ההרגשה שפעם ראשונה אתה רואה שהשמש לא זרחה כך מעולם והגשם לא נשמע יפה כל כך אף פעם, הנרות על העוגה נותנים לי אור במתנה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©