יש לי ידיד, ושמו טינטן,
והוא קטן, קטון קטן,
והוא קטן מאוד, מאוד,
והוא שלי, והוא - בסוד. אך הוא ישן במיטתי,
והוא אוכל מצלחתי,
והוא תמיד, תמיד איתי -
ידידי טינטן, טינטן. ואיש עוד לא ראה אותו,
ואיש עוד לא שמע אותו -
לא אמא ולא אבא,
לא סבתא ולא סבא. אך הוא ישן במיטתי. ואז הכל רוגזים עלי,
ואז הכל קובלים עלי,
אוי, דני-דני-דן!
ואין יודעים כי זה טינטן -
ידידי טינטן. אך הוא ישן במיטתי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©