זה היה בכרמל, את זוכרת?
בין צחוקו התכול של הים
ושדות שהפליאו בירק
והיו משגעים ביופיים את קיפצת לך, פרועה ונושמת
וזרעת חיוכים ופסיעות
ועדים הסלעים והשמש
כי קטפת המוני חרציות חרציות
חרציות
כנערות בשמלות קיציות
והבוקר סביב
מתמוגג מאביב
ומחשק פרוע:
לחיות! אז קטפתי חרצית מן הדרך
ואשתול בשערך השחור
והנה אתן פרח על פרח
ואין דעת באיזה לבחור. ובעודי מהסס בין השתיים
כבר שילחת בי צחוקך הניתך
ועדים היו ים ושמים
איך קטפתי אותה - ואותך. חרציות
חרציות.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©