חסד נעורייך ליל כלולותיך,
עבר מעולם לא היה.
האהבה של חייך,
אודם פצעייך,
הגליד ודבר לא קרה. להט פנייך, יובש שפתייך.
הרוח, העיפה חולות.
נועם הביעי, יופייך רק הביאי
כי אש כבר כילת יערות. העיר טרופה לה,
אני כבר מתעוררת
אש כבר כבתה לה, אני כבר בוערת.
איך אז ניסינו לעשות הכול,
כשבכינו הים טבע בחול. הבל היופי,
שינאה ללא סוף.
היא נופלת עיניים צרות.
שמיים נופלים לי,
מלאכים לא בוכים לי
צובעים בכחול את האורות. עיר מתעוררת מתוך סיוט ישן,
אש בוערת, בתים בעשן.
איך אז ניסינו לשנות הכול,
כשבכינו, הים טבע בחול.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©